• אורלי ורדי

סחרור הדיאטות בחיי...

להיות ילדה שמנה

ולא לדעת...

לא להכיר בזה

לא להרגיש את זה

לא באמת לראות

את זה...

ואז ביום אחד

בום...

ההכרה...הידיעה

שאני ילדה שמנה

ואולי כבר נערה

בת 12 13...

התמונה שעולה

אני עם עיתון ביד

מול מראה...

ובעיתון

אישה שמנה...רזה...

לפני...אחרי...

ואני מול המראה

מתבוננת אל הבבואה

ובחזרה...לעיתון...לתמונה

וקולטת

אני שמנה...

וברגע הזה שאני מבינה

שאני שמנה

ואפשר ורצוי אחרת...

אני צועדת אל הדלת

שנפתחת לקראתי

הדלת אל המסע

שאינו נגמר...

מסע אל עולם

הירידה במשקל

המסע אל הדיאטה...

המילה הזו

שמיד מעלה בתוכי

אסור ומותר...

הפגישה הראשונה שלי

בשומרי משקל...

אנשים

כל אחד לעצמו

כל אחד עם עצמו

ועם המשקל...

עולה...יורד

נשקל

מחייך

או משפיל מבט...

ואני שם

עולה...יורדת

מחייכת

או משפילה

מבט...

מאוד מאוד

משתדלת

מקפידה בתפריט

מדקדקת בו

ולא מחסירה דבר...

מקבלת מחמאות

מקבלת עידוד

וחיזוקים...

קונה בגדים

ושמחה

וביחד עם זה

מבינה

אני שונה

אני שמנה...

וזה משהו

שלא יורד

במשקל

אני שמנה

מילים

שנשארות תמיד

איתי

כשאני עולה

וגם כשאני יורדת

ואז מגיע הרגע

שנמאס ונגמר

ונראה לא מתאים

ועוברים למתכון חדש...

שבוע לחמניות

שבוע מלפפונים

שבוע רק אוויר...

וזה לא מסתדר

אז עוברת

לכל יום משהו אחר...

וגם זה לא משהו

זה קשה

ומוצאת משהו חדש

חדשני...מהפכני

שייק אבקה

בכמה טעמים

הם ממש ממש

משביעים...

ואז כמעט

ולא אוכלים

ומרזים

וזה נחמד וטוב...

לתקופה...

ושוב זה לא

מתאים

נמאס ונגמר

והטעם עכשיו

מר

ואני שמנה

מבחוץ

ומבפנים...

ואז תקופת צינון

קצת בלי כלום

פשוט מתמסרת

למה שקיים

למה שנמצא

בכל ההוויה...

בלי דיאטה

בלי אסור ומותר

פשוט חווה...

וכן זו רק תקופה

כי בתוכי

אני לא שלמה

ועולה המחשבה

ואולי זו אמונה

שאני שמנה...

וכשזה מתקיים

בתוכי

זה מקבל חיזוק

פיזי אמיתי

במרחב הגוף שלי

ושוב החיפוש

מה הכי נכון

וטוב בשבילי...

אז יש את

מפגש הדיאטה

במועדון לשמן

שחולם להיות

רזה...

מבקרת גם בו

לא מפספסת

את החברות

במועדון

היוקרה הזה...

כי הוא הכי שווה

והכי טוב

וכמו בכל מועדון

ישנם הימים

שהכול טוב בהם

ונחמד...וזורם...ושמח...

וישנם הימים

הפחות טובים...

וכך זה

עולים יורדים

וממשיכים

עולים יורדים

ולא מוותרים...

כי ישנה הכמיהה

להיות רזה

ואחרי תקופה

מאוד ארוכה

ואולי שנים

כי מי סופר...

עוזבים והולכים

למקום אחר

מקום מבטיח

מקום מחבר...

ויש תפריט חדש

והוא הכי טוב

שיש

וגם דיקור קטן

באוזן

ויש ירידה

ויש שמחה

אבל...

כן

שוב מגיע הרגע

של העלייה...

אז גם זה

לא מתאים

ומחפשים משהו

אחר..

ואז יש פירסום

על רופא מיוחד

שאצלו

ההצלחה היא

מיד

אז כמובן

שקופצים אליו

לביקור

ונכנסים לתהליך

של תפריט ודיקור...

וישנה ירידה

עד ששוב

מגיעה

התקיעה

וחוזרים חזרה

אל מה שהיה

מוכר

אך גם שם זה

עולה ויורד...

ואז מגיע

משהו חדשני

ששיעור ההצלחה אצלו

הוא בלעדי

ומיד מתייצבת

למהדורה חדשה

של תפריט

והטבעה

של מחט

שמלווה...

ויש...

יורדת במשקל

ומאוד שמחה

עד הרגע

שמפסיקה...

מסיבה זו או אחרת

נעצרת

ואחרי תקופה

שוב עולה...

מחפשת

מה הפעם

ייתן את התשובה

אך אני שוקעת

לתוך האכילה...

ומתפרצת לה

קנדידה

שאותה אני

מזינה...

וכשמגיע הרגע

שמתגלה הסיבה

מיד עושה

שינוי בתזונה

ושוב תפריט

הפעם נחשב

כאוכל בריא ומזין

אבל גם בו

מוצאת

את הדרך

לעלייה...

ואז יש משהו

מדהים

לשחרר את ההתמכרות

לנקות את הגוף

מגלוטן וסוכר

וזו באמת חגיגה

כי זה עובד

ואני ממש מרוצה

מכול התמיכה

ומכול ההזנה

אך בתוכי

אני עדיין שמנה...

שום דבר שם

לא השתנה...

הכול נשאר אותו

הדבר

וגם בהזנה הזו

נמצאת הפרצה

המאפשרת

עלייה גדולה...

ואז פרסומת

שמגיעה

משום מקום

על הבטחה

שאהיה רזה

יש תפריט

יש מתכונים

יש תוספים...

חבילה שלמה

שמגיעה

ואני מתחילה אותה

בשימחה...

הנה הנה

הישועה...

אך עם הימים

נעשית עצבנית

מתברר

שזה לא פשוט

ולא קל

ואני לא שורדת

את המעגל...

כל הכסף

ירד לטמיון

כל ההשקעה

התמוססה...

חושבת לעצמי

זהו די

דיאטה

של אסור ומותר

מספיק לי

נגמר

מעכשיו אני

מחליטה

מה נכון מה מתאים...

וגם זה לא שורד

הרבה זמן

ומוצאת פלא

חדש

ניקויי המעיים במים

וישנה שם הבטחה

ואני קונה

לכבוד יום ההולדת

הקרב ובא...

כי אני רוצה

להיות רזה...

ושכחתי

שבין לבין

חברתי לקבוצת

אכלנים כפייתיים...

עשיתי גם את הניסיון

של

שייקים בריאים ומזינים

והשקעתי בקניית

בלנדר מתאים

שכעבור זמן

מצא לו מקום

של כבוד

בין שאר המכשירים...

והגיע הרגע

שהכעס על עצמי

גאה בתוכי

במלוא העוצמה...

על כל הכספים

שנתתי

על כול הבזבוז

הזה

להגשים חלום

שלא הוגשם

ובחרתי שדי

אני לא אשלם יותר

ולא אבזבז יותר

אתמודד עם זה

לבד...

זה לא קל

ואולי בלתי אפשרי...

קניתי ספרים

ועברתי לתזונה

לפי סוג דם

ולפי מדידת חומציות

ואוכל בריא...

והרפתי...

כי להיות בדיאטה

זה משהו שהוא

בלתי אפשרי

ולא נכון...

אז פשוט

ישבתי...אכלתי

עליתי ועליתי

וכמעט כמעט

התפוצצתי...

הרגשתי

מה זה באמת

להיות שמנה...

מה זה באמת

אומר ומרגיש

להיות שמנה...

וכשהייתי בשיאי

החלטתי ובחרתי

שזהו די...

ועשיתי מעשה

עברתי ניתוח

לקיצור קיבה...

וחשוב להזכיר

וחשוב לדעת

שהניתוח הזה עבורי

הוא סוף השימוש

במילה

דיאטה...


11 צפיות0 תגובות